מכתב למרתה גרהאם

מרתה היקרה,

את ודאי זוכרת שעם תום לימודי בניו יורק ובשובי לארץ, הקמתי להקה ולאחר המופע קבלתי טלפון מוזר מהברונית בת שבע דה רוטשילד "רנה יש לי ראיון  משוגע,  להקים להקה .אקרא לה בת-שבע. את תחזרי לניו יורק למרתה גרהאם והיא תלמד אותך את התפקידים שיצרה לעצמה. אם תבצעי אותם טוב היא תיתן לנו רשות להופיע אתם".

שבתי אלייך לניו יורק על מנת להקים את להקת בת שבע.הייתה זו זכות גדולה עבורי, ללמוד יצירות כה נפלאות וחשובות שלך שהן הרפרטואר העולמי המשובח ביותר, ממקור ראשון, ממך. בסוף תהליך ארוך וקשה  אישרת לנו להופיע עם היצירות שלך. דבר שלא היה לו תקדים בשום מקום בעולם.הופענו בכל העולם וזכינו להצלחה רבה.

כיועצת אמנותית של הלהקה  הגעת אלינו לפחות שלוש פעמים בשנה להנחות, לייעץ וללמד. הייתה זו תקופת שיא במחול הישראלי.

לאחר 20 שנה כרקדנית ראשית בלהקת בת שבע , הקמתי את תיאטרון מחול רנה שינפלד על מנת לממש רעיונות חדשים  ויצרתי כ-70 יצירות מחול מקוריות. למרות שמרדתי באסתטיקה שלך ולמרות שאין נטייה בארץ לשמר את העבר, אני מרגישה שאני משמרת את התרבות המופלאה שלך ודמך בדמי זורם וקולך בי רן. זו הרגשה נפלאה.

את בודאי מעונינת לדעת שפנים רבות לו למחול ושיש שנויים רבים בזכותך. את  התחלת את המהפכה שעדיין נמשכת. זרקת את נעלי האצבע של הבלרינה הקלאסית ובמקום אישה שברירית ואנמית יצרת אישה חזקה שרוקדת יחפה,  מכווצת את בטנה שולחת אגרופים לשמיים  בזעקה, נופלת ומתפתלת כשרגליה נטויות באדמה.היית הפמיניסטית הגדולה של המחול.

היית חלוצה, פורצת דרך, שפיתחה שפת מחול חדשה והקימה תיאטרון שהוא שילוב של תיאטרון יפני- אפריקאי- אמריקאי-מודרני שבמרכזו האישה. המאבק בין המינים ומיניות היה הנושא העיקרי שלך. יצרת מחול פסיכולוגי שבא לשחרר את האישה.  נושא המאבק בין המינים והמיניות ממשיך להעסיק את היוצרים של דורנו.

היה צורך  להשתחרר מן התלות העצומה של המחול במוסיקה ולשים דגש על מחול שהוא עצמאי, חופשי ומבטא את מוסיקת התנועה של הגוף והנפש. את היית הראשונה להזמין ממלחינים ומאמנים בני זמנך לכתוב ולפסל לך לפי צלילי נפשך .

"הרקדן הוא אקרובט של אלוהים" הצהרת. אכן הריקוד הוא אחת החוויות הרוחניות הגבוהות ביותר של האדם. שאלת אותי אם שמתי לב שאת תמיד נופלת לצד שמאל ברקודים שלך כי זה מקום הימצאו של הלב". כן שמתי לב ואני ממשיכה לפול אל הלב ולרקוד מתוכו.

"את לא בחרת בריקוד, הריקוד בחר בך",אמרת לי, "אמביציה זה לא מספיק צורך זה הכל", "התחרות היחידה הקיימת היא התחרות עם עצמך", "אם יש לך את העניין, החלום והצורך, תמצאי את הדרך". אני מעבירה אמרות אלו לתלמידי .

אכן מצאתי את הדרך ,הרבה בזכותך, ואני מאושרת. הריקוד הוא סם חיים ומרומם נפש. שאי שלום ותבורכי עד למכתבי הבא, בהערכה וברגשי הוקרה

שלך

רנה שינפלד