הגוף האנושי הוא ראש גדול. ללכת בעקבות הגוף להקשיב מה יש לו לומר להקשיב לתת ההכרה לחושים, ללכת על עוור.
הראש הגדול שלי אומר לי ללכת עמוק יותר אל תוך הגוף אל האלתורים אל הספונטניות להקשיב לקולו של הגוף לקול הראשוני לפני שהומצאה המלה. בתחילת הדרך למדנו ורכשנו ידע
בראש גדול ועכשיו צריך to unlearn.
לקלף קליפות להשיל מידע וחוקים שהראש הגדול המציא לנו למצוא חוקים חדשים ואחרים.
מרס קאנינגהאם וג'ון קייג' המציאו את שיטת המקריות. לא הראש הגדול מחליט בשבילנו. לא הוא קובע לנו דרך בתהליך היצירה ובחיים. לתת מקום בחיינו וביצירה למזל, למקריות לגורל.
"להקשיב לקול שאינו משתמש במלים". להתחבר לדברים גדולים מאתנו , לתת לכוחות עליונים לקבוע.
למקריות למזל. ג'ון גזר ספר שירים לגזרים והרכיב הכל מחדש בשיטת המקריות ובכך יצר ספר שירים חדש יצירה חדשה. לא צריך לארגן הכל, לסדר לפי הוראות הראש הגדול.
לדוגמא : אתה יושב על שפת הים רואה סירה נעה, מרחוק אנייה מעלה עשן, עננים חולפים משתנים, איש זקן הולך עם מקל בידו, כלב ואשה ילד על אופניו וזו יצירה נפלאה זה הרמוני איש לא סידר את זה ולא ארגן וזה מופלא. ועובד נהדר.
אחריות ? כן. עבודה ? כן . חריצות ? כן. אימונים ותרגולים יומיומיים? כן. חופש ושחרור ? כן. ספונטניות ? כן.
לא להעריץ את הראש להקשיב לגוף לכל אבריו לחכמתו הבלתי תאומן. ללמד אותו להשקיע בו.
רנה שינפלד
